זרוע היבשה - יחד בונים עוצמה
Share

כתבות

אריות בגזרה

שיר פילו, תאריך: 26.7.2012
תרגול תרחישים של גדוד נחשון של חטיבת כפיר בחטמ"ר עציון לא משאיר מקום לספק. המג"ד, סגל הפיקוד והלוחמים כאחד מכירים את הגזרה כמו את כף ידם. החטיבה המנומרת מוכיחה שוב שייחודיותם בשטחי איו"ש היא הידע והניסיון העצום שצברו.
יש כמה רגעים של שקט לפני שהכל מתחיל. שום דבר בבוקר הרגוע שעוטף את חטמ"ר עציון לא מרמז על העתיד לבוא. מג"ד נחשון סא"ל עמיחי קופולוביץ' מתדרך את הסגל ועולה על הסופה. יוצא אל מה שנראה כמו יום שגרתי. הסופה מתקדמת בביטחון במסלול המוכר במעלה הגבעות של גוש עציון. אולי זה הקשר ההדוק של חטיבת כפיר עם הגזרה, ואולי אלה שנות הניסיון הרבות במעלה אותן גבעות ממש, שהופך את המעבר משיגרה לחירום לזריז כל כך. אולי זו הידיעה כי במקום כל כך לא שיגרתי, אין באמת דבר כזה 'יום שיגרתי'.
"יש חמישה חיילים פצועים מדקירות במוצב", מדווח הקשר בענייניות מתומצתת. עבור גדוד נחשון זה מספיק. סופת המג"ד עושה סיבוב פרסה חד ושועטת לעבר זירת ההתרחשות. בינתיים כבר מוקפצים לאזור לוחמים, ומתחילים לתפעל את האירוע, לחלץ פצועים, ולבצע סריקות.
כך, בהינף דיווח קצר בקשר, מתחיל יום הלקוח היישר מתסריטי האימה הגרועים ביותר של חטמ"ר עציון. אמנם הפעם מדובר בתרגיל בלבד, אבל בגדוד נחשון, הנבחן על יכולת ההתמודדות שלו עם סיטואציות מורכבות בתדירות בלתי פוסקת, יודעים שהדיווח המדומה בקשר היה בקלות יכול להיות דיווח על תרחיש אמת. "התרגיל היום נועד לבחון את פעילות החטמ"ר, ובעצם את פעילות הגדוד, במסגרת של אירוע רחב המורכב מהרבה תקריות ביטחון שוטף המתפתחות בו זמנית", מתאר סא"ל קופולוביץ' אחרי שהלוחמים משתלטים על האירוע. "מובן שיש לנו מקרים ותגובות מוכנים מראש, ואנחנו גם מתרגלים אותם באופן מצומצם יותר כל שבוע, אבל המטרה של היום היא לתרגל את העבודה בשטח בצורה מקיפה ואינטנסיבית. אני כמג"ד חייב להגיע ראשון למקום, לחתור למגע כמה שיותר מהר ולוודא שאני נמצא מקדימה, במוקד ההתרחשות".

"התקבל דיווח על ניסיון חטיפה. עוד קטנה אני נותן לך מיקום מדויק", טורף הקשר שוב את הקלפים ומקפיץ את כולם לעבר יעד ההתרחשות הבא. הם מדלגים מזירה לזירה בהתמצאות השמורה רק למי שיש לו היכרות עמוקה עם המקום. עוברים ליד ה'זה שיושב כאן כל יום כבר שנה ומכין קפה' וה'כביש שלפני כמה חודשים הייתה לנו בו התקלות עם מחבל'. "ההיכרות שלנו עם האזור מקנה לנו יתרון של גמישות וזריזות" מסביר סא"ל קופילוביץ'. "למדתי שהאתגר הגדול באיו"ש הוא להבין שבסוף מי שקובע את התוצאה הוא המ"כ או המ"מ שנמצאים בקצה ומתמודדים עם האיומים השונים. אני חייב לסמוך עליהם שהם מתורגלים, ערניים ומוכנים להגיב מהר. בתור מג"ד אני סומך מאוד על שיקול הדעת של החיילים שלי, וימים כמו היום,רק מגבירים את האמון שלי בהם".
בדרך עוצרים בצומת גוש עציון. מ"מ החו"ד סגן ארקדי שלייפר עומד במרכז הכיכר הגדולה, מתקדם לעבר החיילים שלו בפילבוקס הקרוב. למרות אווירת התרחישים המדומים לאורך היום, כאן הסיטואציה היא אמיתית לחלוטין. בין המוניות הצהובות, המכוניות הפרטיות והחמורים הנושאים סחורה, עלולה להתפתח תוך שניות תקרית אמת, כמו שקרה רק בחודש מאי האחרון, כשקצין מהחטיבה סיכל בדיוק שם פיגוע דקירה. "הקושי בגזרה הזאת הוא בחלוקת הקשב", הוא טוען תוך כדי הליכה. "למשל כאן בכיכר, יש התרחשות בכל הכיוונים. במידה ומתפתח כאן אירוע, אני צריך להספיק לחסום צירים, לשמור על המכוניות ולהגן על האזרחים שעוברים פה, ותוך כדי גם לתפוס את המחבל. לפני כמה חודשים היה לנו בגזרה ניסיון פיגוע בנשק קר, ואם החייל בעמדה לא היה מספיק קשוב, ובודק פעם שנייה את המונית החשודה, זה היה יכול להיגמר אחרת. חשוב לי בתור מ"מ לתת ללוחמים קווים מנחים, לזכור תמיד שהם עובדים מול בני אדם, ולשלב את זה בצורה מוסרית עם העובדה שאסור להם להראות חולשה בתור כוח צבאי". "מוסר זה מרכיב מאוד קריטי כאן", מסכים סא"ל קופולוביץ'. "אני מוודא תמיד שכולם בקיאים בהוראות הפתיחה באש, את העבודה מול החמ"ל וההבהרה מה אופי האירוע".
צילום: ירדן מן
"דקירה בגבעת הדגן. שני אזרחים פצועים". הפעם מי שמפקח על הפעלת הלוחמים הוא הסמג"ד, רס"ן אמיר פרידמן. הוא מתבונן בחיילי הגדוד מאתרים את הפצועים ופותחים בזריזות אלונקה. שתי דקות אחר כך הם כבר נושאים את הפצועים בריצה קלה, מנווטים במהירות בין בתי התושבים. "אנחנו מכירים את היישובים כאן טוב מאוד", מתגאה רס"ן פרידמן . "אנחנו נמצאים בקשר יום יומי עם גורמי הביטחון האזרחיים. אני מכיר את הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של כל ישוב, ומתאמן בשיתוף איתו על אבטחה ואיחוד כוחות במקרה חירום", הוא מצביע על המפה המנוילנת שבידו. "אני יכול לראות כאן את כל הישוב ולהתמצא בקלות. לדעת מיד איפה המעון, איפה המכולת. זה נקרא עזר שת"פ. אם עכשיו מחבל פרץ לבית משפחת גולדשטיין, אני כבר מכיר את המקום ויודע איפה זה נמצא". הוא נעמד בנקודת התצפית הגבוהה ביותר של הישוב, מצביע על הבתים הראשונים של בית לחם. "המרחק בין שני הישובים הוא בסך הכל מאתיים מטר. מישהו בקלות יכול לרוץ במעלה המדרון עם סכין ולחדור לגבעת הדגן. לכן היום רצוף האסונות הזה, שמדמה מצבי קיצון, הוא לא תלוש מהמציאות". הניסיון של חטיבת כפיר רק הופך את ההצהרה הזאת ליותר מבוססת. "הייחודיות שלנו כאן היא הידע העצום שהצטבר לנו על הגזרה. אני מכיר כאן כמעט כל רחוב והחיבור שלנו עם התושבים הוא הדוק ומפרה. זה מקנה לנו גמישות, ויכולת להגיב לכמה אירועים בו זמנית".
"פיגוע במחסום. התפוצץ מטען", מודיע הקשר. המג"ד והלוחמים כבר מוכנים להתחיל לסרוק את השטח בחיפוש אחר המחבל. "אני רואה שם כמה ראשים", משקיף המג"ד על חייליו. "להערכתי סגרנו את השטח מספיק מהר. המחבל צריך להיות במרחב שלך", הוא מעדכן את המ"פ. "הגששים מחפשים לך עקבות, ותצפיתנית סורקת את הנחל". דקות המתנה מתוחה עוברות לאט. סא"ל קופולוביץ' מצביע בינתיים על הישובים המקיפים את העמק. "גוש עציון זה מקום נפלא. כל האזרחים פה, כמעט בלי יוצא מהכלל, הם נאמנים ושומרי חוק. העובדה שהם מאוד רתומים להגנה על הגזרה, משפרת מאוד את היכולת לעבוד מולם באירוע ובשגרה. היחסים הם מאוד חמים, למשל יש רבש"צ שעושה בכל שישי ארוחת צהריים ומזמין את הלוחמים. אם הם לא באים הוא אפילו שולח להם אוכל לשטח. השבוע גם היה ערב הוקרה לכיתת הכוננות בנווה דניאל, והלוחמים היו אורחי הכבוד". קולו המתנשף של המ"פ קוטע את השיחה. "נתקלנו במחבל. אני פצוע". המג"ד משיב "אני מגיע", ועולה לכיוון הגבעה. "לפני שנה וחצי ברח לכאן מחבל שביצע פיגוע, ולקח לנו ארבע שעות למצוא אותו", הוא נזכר בדרך. "זה ציר קשה מאוד לתנועה ורדפנו אחריו עד למעלה". המ"פ סרן גל שמואל מחולץ ומטופל, ומתפנה לסכם את התרגיל. "ממש לא יכולים להפתיע אותנו יותר", הוא מודיע. "שמחתי לראות היום איך הלוחמים עובדים ביחד, חושבים בצורה אינטליגנטית, ואחראים לעצמם, לחברים שלהם, ולמשימה".
"הפרעות סדר בקבר רחל", משבש הדיווח בקשר את אווירת סוף היום. התרגיל עוד לא נגמר. דלת סופת המג"ד נסגרת בבעיטה, והגדוד ממשיך הלאה, למשימה הבאה. "זאת גזרה מיוחדת", מחייך סא"ל קופולוביץ'. "אי אפשר לדעת אף פעם בוודאות שאתה עובד טוב, אבל ברגע שאתה עובד לא טוב אתה מרגיש מיד. כל אירוע קטן של זריקת אבנים או חדירה לצירים, מגלה מיד את הפרצה בביטחון של הגזרה. אין ספק שזה אינטנסיבי, אבל זה גם שומר על הערנות".
 
 
הדפס
Feedback Form