זרוע היבשה - יחד בונים עוצמה
Share

כתבות

זר יבין זאת

דניאל אדלסון, צילום: הדס בן שושן
במשך שלוש שנות פעילותו מצליח ענף אימוני חו"ל של זרוע היבשה לפעול כמו צבא ולחשוב כמו עסק. הענף משווק אימונים ביכולות צבאיות מהטובות בעולם וסוכני המכירות הם מאמנים מקצועיים מובחרים מכל חילות היבשה. הרווחים מושקעים בהצטיידות צה"לית. איך אומרים ראבק באנגלית?

סרטים הוליוודים לימדו אותנו לא מעט על החיים במעצמה שמעבר לאטלנטי. התלמידים שם תמיד נוסעים לבית הספר באוטובוס צהוב, בני–הנוער תמיד מתכנסים אחר הצהריים במרתף של איזה בית עם שישיית בירות באד–וויזר, המבוגרים יושבים בסטאר–באקס, והעוד יותר מבוגרים מעריצים את פאריס הילטון. החלום האמריקני, גרסת האולפנים. גם קלישאת חייל המארינס, הלוחם המיתולוגי של צבא ארצות הברית , כבר הונצחה באלפי סרטים. בדרך כלל הוא יגיע באריזה של כובע מצחייה, טורסו בגודל הגראנד–קניון ומבטא דרום–קרוליני כבד. ואם זה לא מספיק, איכשהו תמיד ישטוף אותו גשם זלעפות בזמן שהוא יורד למצב שתיים בבוץ וצועק "יס סיר!" למפקד שגוער מעליו. החיים האמיתיים, מן הסתם, מורכבים יותר מקלישאה הוליוודית.
או שלא.
אני כמעט בטוח שזהו קצין הלוט"ר סגן עמית פרנס שמסביר ללוחמי המארינס במתקן אדם כיצד לאגוף את מטרות הקרטון שבמטווח 6. אלא שקשה לראות מי הדובר. משהו בסדר גודל מונומנטאלי חוצץ בינינו - זרוע עצומה של אחד הלוחמים. וכדי להוסיף חטא על סטיגמה - על הזרוע מקועקע ציור של M–16. אמנם בידיו של פו הדוב, אבל עדיין M–16.
150 לוחמי המארינס שנחתו פה בחודש מאי לשבועיים של אימונים בלחימה אורבאנית הגיעו בכל הגדלים, הגילים, הבדלי הפז"ם ועם מכנה משותף אחד: ראבק. "בדבר אחד הם בדיוק כמו בסרטים", אומר סגן אמוץ מבורך, הקצין האחראי על סדרת המארינס בלוט"ר. "המשמעת והמוטיבציה שלהם בשמיים. מדהים לראות את כל ההשקעה, ההיענות והזיעה שהם שופכים. רואים שהם באו לכאן כדי ללמוד. וכמה שיותר".

מאמץ דיפלומטי
עידן בו כליה נמצאת ברשימת עשרת המוצרים הלוהטים של אתר המכירות אי.ביי, הוא עידן בו ניתן בעצם למכור הכול. ידע צבאי אינו שונה. כמעט ואין מדינה בעולם כיום שלא מוכרת את הידע שצברה במערכותיה לכל המרבה במחיר. וכך, מלבד תעשיית ההיי–טק, הפלאפל ואברם גרנט, בשלוש השנים האחרונות נוספה למדינת ישראל סיבה חדשה לגאווה לאומית: אימוני צבאות זרים. הביקוש ההולך וגואה מצד מדינות העולם להדרכת כוחותיהם על ידי ה–IDF למוד הקרבות, מוכיח שוב כי בכל הנוגע לצבא - אנחנו אור לגויים.
מאז ומתמיד אימן צה"ל צבאות זרים. מדינה שביקשה לקנות מזרוע היבשה הדרכה לכוחותיה היתה פונה לענף קשרי חוץ, שהיה מפנה אותה לגורם הרלוונטי בחילות. לצורך העניין, אם צבא הכוחות המיוחדים של סרי–לנקה ביקש ללמד את חייליו לחימה אורבאנית מהי, היה עליו לפעול אל מול מקחצ"ר. אם צבא הרפובליקה של איי פיג'י התעניין באימון חייליו בסילוק פצצות, הוא היה מופנה אל מקהנ"ר, וכן הלאה.
בסוף 2005 הוקם ענף אימוני חו"ל של זרוע היבשה, כדי לשמש גוף מקצועי שירכז את התחום וייתן מענה לביקוש הגדול. "הענף הוא פרי המסקנות והתובנות של פעילות קשרי החוץ בזרוע", אומר רע"ן אימוני חו"ל סא"ל טל לזרוס. "לא היתה סטנדרטיזציה לשירות אימוני זרים בארץ, והענף החדש נועד לתת מענה לכך".
לענף הוצבו שתי מטרות מרכזיות: האחת קש"חית - חיזוק הבריתות האסטרטגיות של צבא היבשה עם צבאות העולם. השנייה כלכלית - מיקסום הכנסות הזרוע לצורך התחמשות. לסא"ל לזרוס, ברור מה סדר הקדימויות. "הכנסות חשובות, אין ספק", הוא אומר, "אבל צריך לזכור שהן לא מניעות את הגלגל. מה שמניע אותנו בסופו של דבר הוא הרצון לשתף פעולה, ללמוד וללמד את הצבאות הידידותיים, שנלחמים יחד איתנו בטרור העולמי ובציר הרשע. אנחנו לא גוף כלכלי שתכליתו להרוויח בכל מחיר מגופים זרים או מדינות. המטרה, בראש ובראשונה, היא לשרת את מדיניות הקש"ח הזרועית והצה"לית, וכפועל יוצא מכך גם למקסם רווחים של הזרוע. במונחים של מטרה ואמצעי, אין ספק שהמטרה היא שיתוף הפעולה והאמצעי הוא הכסף".
עם הקמת הענף נוצרה חפיפה בין שני גופים בזרוע היבשה שעוסקים בתחום קשרי חוץ: ענף קש"ח, האמון על כל פעילות קשרי החוץ של גורמי היבשה - המדיניות, ההכוונה והבקרה - וענף אימוני חו"ל המתמחה באימונים. שני הענפים עובדים בהלימה אחת, מתואמים ביניהם ומשרתים את האסטרטגיה הזרועית. רע"ן קשרי חוץ של זרוע היבשה סא"ל שי מורילס מציין שהענף הצעיר במשפחה היטיב עם פעילות החוץ של הזרוע. "מן הסתם זה מחזק את היחסים. ככל שיש יותר שגרירים זה יותר טוב ובמיוחד עבור מדינות עימן שיתוף הפעולה מצומצם יותר. הזרים מגיעים לאימונים, מתרשמים ומקבלים שירותי הדרכה מצה"ל ובסופו של דבר מתחזקת ההערכה שלהם לישראל ולמקצוענות מערכת הביטחון שלה".
קרה מקרה בו מדינה פיתחה מערכת יחסים אסטרטגיים עם צה"ל בעקבות אימונים שקיבלה בארץ?
"זה עוד לא קרה. מדינה שיש לענף קש"ח קשרי עבודה איתה מקבלת מאיתנו חומרים ומידע על יכולות האימונים, המתקנים וכו'. רק לאחר מכן היא מתקדמת לשלב של ההכשרות עצמן".
אין מתח בין המטרה האסטרטגית למטרת מקסום רווח?
"לא. ענף אימוני חו"ל עובד בצורה מאוד ברורה תחת המדיניות של ענף קש"ח. סא"ל לזרוס ואני מסונכרנים בעבודה בינינו, ומה שמניע אותנו היא מדיניות קשרי החוץ שמכתיב מפקד הזרוע. במקרה בו מתנגשים מדיניות ורווח, מן הסתם המדיניות תנצח".

שגרירי אימון טוב
אז מהו בעצם המוצר עליו משלמות מדינות שמבקשות מצה"ל לאמן את כוחותיהם? התשובה פשוטה: מאמנים. לפני פתיחת אימון כוח זר בוחרים בענף אימוני חו"ל את המדריכים הטובים ביותר מהיחידה הטובה ביותר לתחום האימון הרלוונטי. לצורך ההדרכה, הענף לוקח חיילים בשירות סדיר ולעיתים גם חיילים שהוחתמו במיוחד. "כולם אנשים שמבינים כי מדובר בשליחות ומוכנים בכל מובן לביצוע המשימה", אומר סא"ל לזרוס, שבעברו ביצע מגוון תפקידי שדה החל ממפקד טנק ועד סמג"ד בחיל השריון והתמחה בפיתוח אמצעי הדרכה פשוטים ומתקדמים במפקדת חיל השריון. לקראת פתיחת הקורס עורך הענף הכנת סגל מורחבת, במטרה לחשוף את המדריכים לדגשים הספציפיים של אותה מדינה שהם הולכים לאמן. ההכנה (בין יום לחודש ואף יותר) כוללת רענון של החומר הנלמד, תדרוך בטחון מידע, תרגום פקודות ולימודי שפה, נימוסים והליכות וגם תכני ציונות ושליחות. "המאמן צריך להרגיש שהוא מתנדב למשימה, צריך להחדיר בו תחושת שליחות ולחזק את הצד הערכי שלו".
נראה שבמתקן אדם המלאכה כבר נעשתה: "כולנו בסופו של דבר שגרירים", אומר מש"ק הלוט"ר סמ"ר עומרי רוקנשטיין, שהדריך את המארינס בחודש שעבר. "המקצוענות שאתה מפגין היא בסופו של דבר מה שהם יחשבו על צה"ל ועל מדינת ישראל". סמ"ר ניר ביטון: "אולי אנחנו רק בורג קטן, אבל זה מחזק את היחסים שלנו עם מדינות ידידותיות". סמ"ר גדי סלור: "זה גם עוזר לנו. פתאום הרבה יותר קל להסביר דברים בעברית אחרי שהסתבכת עם זה שעות בשפה זרה. חוץ מזה, זאת שבירת שגרה מבורכת". ברזומה של סגן פרנס יש כבר שלושה אימונים של המארינס והוא שומר על קשר עם המתאמנים מהעבר. "מתכתבים קצת באי–מייל, מזמינים זה את זה לבוא, אבל זה נשאר על הנייר".
שאלה על בעיית מנהיגות מתקבלת בגיחוך. "היחס למדריכים הוא מטורף, ולא משנה פער הגילאים", אומר המפקד סגן מבורך. "לכל בן 18 מתייחסים כמדען בתחומו".
סא"ל לזרוס: "אנשים מוכנים ללכת אחרי שני סוגים של טיפוסים: אחד, כזה שפוחדים ממנו והשני כזה שמעריכים אותו מבחינה מקצועית וערכית. המתאמנים שבאים לפה יודעים שיש מה ללמוד מהמדריכים, והיחס בהתאם". הצלחת אימוני הכוחות הזרים תלויה, אם כן, בחיילים. "המוניטין של צה"ל הוא הניסיון המבצעי שלו, ניסיון שנכתב בדמם של הלוחמים", אומר סא"ל לזרוס.
אבל העולם של היום רווי מלחמות. תחומים שבעבר היו אוטוריטה בלעדית של צה"ל - סילוק פצצות, לוחמה בטרור וקליעה - הפכו בעקבות הלחימה באפגניסטן ובקוסובו לנחלת הכלל. התרחבות הידע הצבאי בעולם בתוספת כשלים שהתגלו במלחמה האחרונה עלולים היו לפגוע בביקוש לאימוני צה"ל. לדברי מפקד הענף קרה בדיוק ההיפך. "אנחנו יודעים למנף את מלחמת לבנון השנייה לטובתנו. אפשר לבוא ולהגיד: 'וואלה, לא הצלחנו. אל תלמדו מאיתנו' ואפשר לקחת את זה כאירוע מעצב. להראות לצבאות מה ואיך למד צה"ל מאז וכיצד מפיקים לקחים. אם אתם רוצים ללמוד לקחים חדשים, בואו ותראו מה קרה במלחמת לבנון השנייה. המלחמה הפכה לאירוע מחזק עבור הענף".
ומה לגבי התחרות בין צבאות העולם?
"מבלי להשוויץ, מדינה שרוצה ללמוד קורס קליעה יכולה לבחור בין הרבה גופים שישמחו לעשות זאת. ובכל זאת, עובדה שבוחרים בנו. היקף הפעילות של הענף ממחיש את זה".

שורת הרווח
האימונים שהענף מציע נחלקים לשניים: אימונים בינלאומיים ואימונים "בהזמנה". אימונים בינלאומיים הם בעיקרם קורסים מקצועיים בעלי סיווג בלמ"ס וכל מדינה ביחסים תקינים עם ישראל מוזמנת להשתתף בהם. התוצאה בשטח היא כיתה הטרוגנית של חייל צ'יליאני לצד חייל ספרדי לצד חייל מטרינידד–טובגו. מטרת הקורסים הללו היא קידום מכירות לקורסים נוספים. מההיבט הפיננסי, מדובר בסוג אימון שאין בו רווחים מכיוון שהמדינה המתארחת משלמת מחיר עלות בלבד. הרציונל שעומד מאחורי זה הוא הרצון לחשוף את הצבא הזר ליכולות השונות של צה"ל ולגרום לו להתעניין בקורסים נוספים. "כשמדינה שולחת נציג לקורס בינלאומי ורואה שהנושא תואם לה, רוב הסיכויים שתזמין קורס נוסף בנושא לחייליה", אומר סא"ל לזרוס. "אנחנו למעשה הופכים אותם ללקוחות נלהבים. זה מודל שיווקי קצת חריג בשביל גוף צבאי. זה דומה לחברות מסחריות, שמוכנות ללכת רחוק לקראת הצרכן כדי שיהפוך ללקוח".
מבין הלקוחות הקבועים נמצאות מדינות כמו טרינידד–טובגו, קולומביה, גרמניה וכמובן ארצות הברית. הנושאים מגוונים: מקורס צליפה דרך קורס לוגיסטיקה מתקדם ועד פסיכולוגיה צבאית. קורס בינלאומי נוסף שיוזמים כעת בענף הוא קורס בטיחות. "רמת הבטיחות באימונים בצה"ל עולה עשרות מונים על מדינות אחרות ואנחנו רוצים לתת מניסיוננו העשיר בנושא זה". הקורסים הכי מבוקשים כיום הם אלו שנוגעים בנושא הצבאי החם כרגע: עימות נמוך עצימות - Low Intensity Conflicts (L.I.C).
סא"ל לזרוס: "העולם נהיה צפוף, יש הרבה שטחים אורבאניים והרבה התנגשויות בין לאומים. נדיר למצוא כיום לחימת גרילה בעיירות כמו שהיה פעם בסרטי רמבו. הטרור, האיום של המאה ה–21, מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית בערים. אנחנו מציעים קורסים שנוגעים בנושא מראשיתו ועד סופו - לפני, בזמן ואחרי: מרמת ההכנה המנטאלית של הלוחמים לפני עימות, דרך טכניקת הלחימה עצמה וכלה בתחקורים והטיפול שניתן לאחר הלחימה. זאת התרומה שלנו ללחימה בציר הרשע".
איך אתם בוחרים את תחום האימון?
"אנחנו מכירים את הזרוע על בוריה, על כל היחידות והקצינים הרלוונטיים. כולנו צמחנו בשטח ומתעניינים באופן קבוע אצל החילות בתחומים שלדעתם יוכלו לתרום ידע לצבאות אחרים. הענף מלקט את הנושאים סביבם יש הכי הרבה 'הייפ' כרגע בעולם ומנסה לרכוב עליהם. אנחנו מנויים למגזינים הצבאיים בעולם, מדברים עם גורמים מקבילים בחו"ל, קוראים את מפת האינטרסים. למשל, כבר תקופה ארוכה אנחנו יודעים שנושא הפסיכולוגיה הצבאית נמצא על סדר היום. יש לו הרבה ביקוש בעולם ולכן הצעד המתבקש הוא ליזום קורסים בנושא. אנחנו בסנכרון מתמיד עם אגף התכנון, ענף קש"ח של זרוע היבשה והנספחים הצבאיים שפועלים מול צבאות העולם, מקבלים בקשות ומעבירים אותן אלינו. אנחנו גם דואגים לייחצן את עצמנו. יש לנו אתר אינטרנט בלמ"סי–אזרחי, שמציע את כל מגוון הקורסים שצה"ל מוכר ומוכן למכור".
קטלוג מכירות, מודל שיווק, מיקסום רווח - צה"ל הפך לגוף מסחרי?
"יש דילמה מסוימת לגוף כמו שלנו. מצד אחד הוא גוף עסקי, שחייב לפעול ולחשוב בצורה עסקית, ומצד שני גוף צבאי, שצריך לפעול לפי אינטרסים צבאיים. אנחנו מוצאים את עמק השווה - מתנהלים כיחידה צבאית, אבל חושבים כעסק. לשמחתי השילוב הזה נכון. על בסיס היקף הפעילות השילוב הזה הוא גם מנצח".
אין פסול בכך שגוף צבאי חושב כעסק?
"אני לא רואה שום פסול בכך שהצבא נותן מהידע שלו תמורת רווחים שהולכים בסופו של דבר לטובת הצטיידות חייליו. אנחנו מאוד שלמים עם מה שאנחנו עושים. בסופו של דבר לוחם שיוצא למבצע יקבל שכפ"צ הרבה יותר ממוגן והרבה יותר מאובזר - והכול בזכות הכסף שאנחנו מכניסים. מכירת שירותים ואימונים שונים היא דבר מקובל כיום, לא רק בצבאות זרים אלא גם בזרועות אחרות בצה"ל.
"מבחינת היקפי האימונים זרוע היבשה מובילה כיום על שאר הזרועות. חוץ מזה, אנחנו צבא מסודר, במשרד ביטחון מסודר, במדינה מסודרת. לא יכול לקום מחר בבוקר איזה אוליגרך שנעשה איתו עסקים. המחיר הוא לא דמות הכול. אם תבוא אלינו עכשיו מדינה שאינה נמנית עם ידידותיה של ישראל, מן הסתם לא נאמן אותה. זאת לא רק שאלה של מחיר".

מעצמת הברית
הסוג השני של אימון זרים הוא אימון "בהזמנה", שנתפר לפי בקשתה של המדינה, צרכיה, היכולת הכלכלית וכמובן רמת הסיווג המותרת. תחומי העניין פה גמישים ושומרים על עיקרון "אמן ככל יכולתך". בנייה של אימון שכזה הוא תהליך בפני עצמו. "תחילה נפגשים עם נציגי המדינה או הנספח הצבאי שלה", מסביר סא"ל לזרוס. "מנסים להבין את הצורך של האימון ואת התרחישים הצבאיים מולם רוצה המדינה להתמודד. לאחר מכן הולכים ליחידה המתאימה בצה"ל ותופרים יחד איתה את האימון. אנחנו מאפיינים את המדינה ובהתאם לכך מציעים לה את האימון הטוב ביותר. למדינה בעלת אמצעים פחותים נציע תנאים בהתאם, לדוגמא לינה באוהלים בבסיס הצבאי. יש מדינות שמבקשות ללון במהלך השבוע במלונות מפוארים בתל אביב. מבחינתנו זה לא משנה".
אימון כוחות המארינס שנערך במאי הוא אימון כזה. מדי תחילת שנה נסגרת מול האמריקאים תוכנית עבודה של פעילותם בארץ. בדרך כלל מדובר על סדר גודל של שלושה–ארבעה אימונים בשנה. "ארצות הברית היא מדינה בת–ברית שלנו", אומר סא"ל לזרוס, "היא מסייעת לצה"ל באמל"ח ובכספים, מונעת גינויים באו"ם ועוד. האינטרס של מדינת ישראל כלפי מדינה שכזאת הוא לסייע לה בכל האפשר - אם באימון, אם בשגרה ואם בלחימה. על כן, ברגע שהאמריקאים ביקשו מאיתנו לסייע להם בהכשרות ובאימונים בארץ, נרתמנו. הם מגיעים לפה ואנחנו נותנים להם את האימון הכי טוב שאפשר לתת".

חווית תגלית
שעת השקיעה ובמתקן אדם החל התרגיל המסכם הגדול. הכוונה היא לתת לדוד סם את השואו של חייו. המדריכים פה הזהירו אותנו ממחזה שלא נופל באיכותו מברודווי, אבל בינתיים זה נראה יותר כמו אשראם. חבורה של לוחמי מארינס שוכבים על רצפת המטווח בציוד מלא כשברקע מתנגנת מוזיקת ניו–אייג' ואחד המש"קים לוחש להם משפטים כמו: "תאהבו את החיים שלכם" ו"תעריכו את עצמכם". לפתע משתנה המוזיקה לקרחנות של סקאזי. עשרות מטרות זוהרות בחושך מתגלות לעין. רימון עשן נזרק, פצצות תאורה נורות לאוויר, בערות ספונטניות פורצות מכל עבר וקריאות מואזין מושמעות ברמקולים. מאחת הפינות מגיח מש"ק לוט"ר בדמות מחבל, מתחיל לרסס את הלוחמים בח"קים ולא שוכח צעקות "איטבח אל–אמריקה". הם מצידם שועטים לעברו כאילו אין טומורו. הצלמת שלנו כמעט ונרמסת פעמיים.
עוד כחצי שעה של הסתערויות אל עבר מטרות, ריצות חוזרות ונשנות לקו הירי, מכונות עשן והרבה צעקות "רררר!", סימן ההיכר של חייל מארינס אמריקאי. אפילו אנחנו התעייפנו. אבל האמריקאים מצצו כל רגע. בסיום הם מקנחים בגרסה שלהם לכיפאק–היי (שילוב בין יללת זאב ליללת רונלד מקדונלד) ונראה היה כי הם מצידם נשארים פה ללילה. אחד החיילים קורא למדריכים והם - התמימים - מתקרבים בצעדי איילה אל עבר לינץ' ידידותי. צעקה נשמעת: "תנו להם להרגיש קצת ממה שאנחנו הרגשנו". בשלב הבא המדריכים מורמים באוויר כאחרוני הרוק סטארז בליווי קריאות הידד–האח לצה"ל.
"זאת פשוט הרגשה מעולה לראות עד כמה הם תופסים מצה"ל", אומר סמ"ר ניר ממן לאחר שנחת על הקרקע. "זה בלתי נתפס שצבא גדול כמו של ארה"ב מעריך צבא קטן כמו שלנו. הם אשכרה באים אלינו ושואלים על אנטבה ו'אביב נעורים'. זה מור"ק בשבילם". וזהו, אם תשאלו את סא"ל לזרוס, האינטרס החשוב ביותר בסיפור - יחסי ציבור למדינת ישראל. "אנחנו לא נותנים רק ידע, אלא גם חבילת שיווק למדינה. קח לדוגמה מדינות כמו טרינידד–טובגו. החבר'ה האלו קוראים בעיתונות על מדינת ישראל ובטוחים שכל הזמן יש פה מלחמה, רציחות וקסאמים, שהביטחון פה על הפנים ושאי אפשר להסתובב בערב ברחובות. ואז הם מגיעים ומגלים לתדהמתם שמדובר במדינה שקטה, חביבה, יפה ושתל אביב היא אחת מערי הבילוי היפות בעולם.
"אנחנו דואגים לקחת אותם לטיולים בארץ, ל'יד ושם', לסיור מורשת בירושלים ובמוזיאון הטנקים שבלטרון. אנחנו מסבירים להם את הבעיות שהצבא הישראלי מתמודד איתם. המשתתפים באימונים חוזרים למעשה כשגרירים של רצון טוב. לא רק שהם חוו מעט מהיכולות הצבאית שלנו הם גם חוו מעט ציונות".

אור מגויים

ענף אימוני חו"ל אחראי גם על אימוני צה"ל בצבאות זרים. האלפיניסטים מתאמנים בהרי שוויץ ובשנה שעברה השתתפה משלחת ישראלית בתרגיל נאט"ו באלבניה

גם כוחות היבשה שלנו נעזרים בשירותי מדינות אחרות וגם פעילות זאת היא בתחום האחריות של ענף אימוני חו"ל. נכון, הייבוא אמנם לא מתקרב לייצוא, אבל יש כמה יחידות שלא היו מסוגלות למלא את יעודן ללא עזרה מבחוץ. "מדובר בעיקר באימונים הנשענים על טופוגרפיה, לדוגמא הרים מושלגים", מסביר סא"ל לזרוס. "מכיוון שיש מצוקה של שלג בארץ הבנו שכדי לשמר את כשירותה של יחידת האלפיניסטים, למשל, יש צורך בקורס לחילוץ וגלישה בשוויץ שנערך פעם בשנה. יחידות שמעוניינות באימונים כאלו פונות אלינו ואנחנו, באמצעות נספחי צה"ל בחו"ל, מחברים אותם לגורמים הרלוונטיים".
פעילות חו"ל נוספת של הענף היא ריכוז עבודת הזרוע מול נאט"ו. בקיץ 2007 נערך תרגיל של כוחות נאט"ו באלבניה. זרוע היבשה היתה שם. "החשיבות של המשלחת הייתה מאוד גבוהה כי זו פעם ראשונה בה כוח צבאי ישראלי משתתף בתרגיל עם צבאות ידידותיים מהעולם למטרת שמירת שלום", אומר סא"ל לזרוס. "ציידנו את המשלחת בכלי נשק ובמדים, העברנו הרצאות ולימדנו דברים משלנו. זכינו לאהדה רבה. אנחנו המדינה היחידה שהשתתפה בתרגיל ואינה חברה רשמית בנאט"ו. זה מעיד על המוניטין שלנו שם ומצד שני על המקום שאנחנו תופסים לעצמנו בצד של המדינות הטובות. בימים בהם נשמעים לעיתים קולות כנגד מוסריותו של צה"ל, זה לא דבר טריוויאלי".

שיחון המארינס למדריך המתחילמחסנית: Magazine
סתרשף: Muzzle Break
מטווח: Firing Range
קצב אש: Fire rate
וסט: Flak Jacket
פרוק לבדיקה: Show Clear
דרוך כדור: Make Ready
חדל אש: Cease Fire
עבור במבט: Pass at Glance
לש"ב: CQB (Close Quarters Battle)
טבק לעיסה: Dip
חייל צעיר: Boot

 
 
הדפס 
מלחמה בציר הרשע. המארינס במתקן אדם
מלחמה בציר הרשע. המארינס במתקן אדם
"לכל בן 18 הם מתייחסים כאל מדען". מדריך וחניכים
"לכל בן 18 הם מתייחסים כאל מדען". מדריך וחניכים
הטובים ביותר. מדריכים מטעם ענף אימוני חו"ל
הטובים ביותר. מדריכים מטעם ענף אימוני חו"ל
המוניטין של צה"ל הוא הניסיון המבצעי שלו. אימון קרב מגע
המוניטין של צה"ל הוא הניסיון המבצעי שלו. אימון קרב מגע
סא"ל לזרוס
סא"ל לזרוס
השאנטי שלפני ההסתערות. המארינס במתקן אדם
השאנטי שלפני ההסתערות. המארינס במתקן אדם
הקורס הכי מבוקש הוא בעימות נמוך עצימות. אימון לש"ביה
הקורס הכי מבוקש הוא בעימות נמוך עצימות. אימון לש"ביה
Feedback Form